גדי חזות

די חזות גדל במגרשים של צפון ד' בב"ש , לנוער של הפועל ב"ש הגיע בגיל מאוחר יחסית. חזות תפס את מקומו בעמדת המגן הימני של הפועל ב"ש כממשיך היסטורי של אורי בנימין. פריצותיו היו סוחפות ממש כמו של
אורי בנימין, כמוהו גם חזות היה מגן תוקף. חזות היה מגן מהמהירים בליגה ובעל דיוק מיוחד בהרמות מהאגף.
חזות היה ידוע בכל הארץ בשל בעיטתו החזקה במיוחד , הפצצות שלו היו משתחררים מרגלו בפתאומיות , שעורי ומאמני היריבה ידעו מול מי הם עומדים ולכן השתדלו לא לבצע עבירות כ-30 מטר מהשער.
אחרי שכל ב"ש הייתה בטוחה שמגיע לחזות לשחק בנבחרת הוא הוזמן לבסוף ושיחק משחק בודד תחת שלמה שרף.
ב-20.9.95 בניצחון על נבחרת ארגוואי 3:1 . בשנת 97 היה אחד השחקנים המרכזיים בקבוצה שזכת בגביע עם שחקנים כמו רוסו, חלילוביץ', הולצמן והמאמן אלי גוטמן . עונה אחרי הזכייה בגביע החלה בב"ש מכירת חיסול של כל הכוכבים בניהם גם חזות שחתם באשדוד הרחק מהבית, החלה הנסיגה ביכולתו שלו. חזות איבד משמחת המשחק כאשר נותק משורשיו והפך לשחקן אפור ורגיל בליגה לא עוד כוכב. בשנת 2000, בגיל 31, פרש גדי חזות ממשחק מקצועני בגיל צעיר יחסית בעקבות פציעה שלא הניחה לו.
כמו כן היה בהרכב במשחק של הפועל ב"ש מול ברצלונה כאשר הפסדנו 7:0 בווסרמיל.
אחד המשחקים שיכולים להמחיש כמה היה בטוח שכל בעיטה של חזות היא גול וגם כשהיא לא משהו היא תיכנס כי כולםיודעים מה יוצא לו מהרגל ופשוט השוער והחומה היו רועדים.