מאיר ברד

כדורגלן עבר באר-שבעי שאת החלק החשוב בקריירה שלו עשה כקשר התקפי בהפועל ב"ש והביא לנו שתי אליפויות.
פרט לעונה אחת, ששיחק בהפועל חיפה , שיחק בכל 21 שנות הקריירה שלו, בהפועל ב"ש.
בהיותו,בכל אותן שנים, אחד השחקנים המרכזיים והבולטים בקבוצה וכתוצאה מכך שהיה השחקן הבאר שבעי הראשון ששיחק באופן קבוע בנבחרת , הפך ברד לשחקן המזוהה ביותר עם הפועל ב"ש בהיסטוריה של המועדון. שיחק 385 משחקים בליגה העליונה בהם כבש 70 שערים , החל את הקריירה כבר בגיל צעיר בקבוצת הנוער של הפועל "השלושה" ב"ש וזכה איתה באליפות הנוער. בשנת 65, בעת היותו בן 15 וחצי בלבד, צורף לקבוצה הבוגרת על ידי המאמן יחיאל מור והפך במהירות לאחד מהשחקנים המרכזיים בקבוצה. באותה עת הוא הופיע עדיין בשם משפחתו המקורי,ברדה, אותו עיברת ל-ברד.
ברד הצטיין בראיית משחק, במסירות מדויקות ובבעיטות חזקות מכל הטווחים. היה מנהיג הקבוצה במרכז השדה, יחד עם רפי אליהו שאייש את האגף השמאלי ועם אליהו עופר ששיחק בקישור האחורי. בעונת 69 ב"ש איבדה סיכויי להישאר בליגה , במחזור הליגה האחרון שיחקה ב"ש מול מכבי יפו שהייתה זקוקה לניצחון במשחק על מנת להשאר בליגה העליונה. ברד טען בשנים מאוחרות יותר, כי הוצעו לו סכומי כסף על ידי אנשים מיפו כדי שלא יתאמץ ולא יבקיע שערים במשחק. הפועל ב"ש ניצחה במשחק משני שערים של ברד ושתי הקבוצות ירדו בצוותא לליגה השנייה.
בעונת 71/72 הבקיע ברד שער שנחרת בזיכרון אוהדי הכדורגל של אותן שנים. במשחק של ב"ש מול הפועל ת"א , שנערך בבלומפילד לעיני 22,000 צופים ואשר התעלה לרמה גבוהה, הוא כבש שער בדקה ה-90 בבעיטה עזה מ-25 מ' אל בין חיבורי הקורות של הפועל ת"א, והשווה את התוצאה ל-2:2. שנות השיא היו בעונות 74/75 ו-75/76 כאשר זכה עם ב"ש באליפות.
נחשב אחד מהגורמים הישירים לזכייה באליפות ואף זכה בתואר שחקן העונה בשנת האליפות הראשונה.
ב-79 עבר לשחק שנה אחת בהפועל חיפה ולאחריה חזר להפועל ב"ש , שם סיים את הקריירה שלו בתום עונת 85. הוא הוזמן לסגל נבחרת ישראל ע"י עמנואל שפר ושיחק את משחקו הראשון במדי הנבחרת ב-25.8.69 מול שבדיה (3:1 לשבדיה).
השתתף במשחקי הנבחרת במוקדמות מונדיאל 79 והיה בהרכב הפותח במשחק המכריע על כרטיס
העלייה לטורניר הגמר שנערך בסידני ובו סיימה ישראל בתיקו 1:1 מול אוסטרליה. נופה מהסגל לפני המונדיאל במקסיקו.
בסך הכול השתתף ב-13 משחקים בנבחרת, כולל במוקדמות מונדיאל 74 ובמוקדמות האולימפיאדה 1976.
במסגרת זו שיחק גם את משחקו האחרון במדי הנבחרת במשחק התיקו 0:0 מול ד.קוריאה ב-28/4/76. הוא נופה מסגל הנבחרת ע"י המאמן דוד שווייצר לאחר שהתברר שבילה, בניגוד להוראות, יחד עם חברו לקבוצה ולנבחרת, רפי אליהו,בפאב במסע הכנה של הנבחרת באירופה. לאחר פרישתו ממשחק עסק תקופה מסוימת באימון קבוצת הנערים של הפועל ב"ש.