שלום אביטן

גדול מבקיעי השערים של הפועל ב"ש בכל הזמנים , כבש במדי הפועל באר שבע 101 שערים.
שיחק בליגה העליונה של ישראל 334 משחקים בהם הבקיע 118 שערים. אביטן הגיע להפועל ב"ש מהקבוצה העירונית היריבה, בית"ר ב"ש, במסגרת עסקה של החלפת שחקנים. אביטן הבקיע שער כבר במשחקו הראשון בקבוצה, בשנת 72, בניצחון 3:0 על מכבי נתניה בהמשך העונה הסתכסך עם מאמן הקבוצה אלי פוקס לאחר שנה שוחרר אביטן מקבוצתו והצטרף לבית"ר י"ם. לקראת עונת 1975/76 חזר להפועל באר שבע ותרם לזכייתה בתואר האליפות השני בתולדותיה.
למעט עונה אחת בהפועל י"ם, המשיך אביטן לשחק בב"ש עד סיום עונת 1984/85. לאחר עונות אלו סיים את הקריירה בקבוצת הפועל ת"א , בה שיחק עונה אחת. שיחק במדי הנבחרת בשני משחקים ב-1978. במשחק הראשון, מול נבחרתה האולימפית של הולנד, כבש את שני השערים בניצחון 2:0. במשחקו השני מול נבחרת רומניה , הוחלף בשלהי המשחק לאחר שסירב לבצע את הוראותיו הטקטיות של המאמן, עמנואל שפר. בעת יציאתו אף השליך את חולצתו על המאמן הלאומי ובעקבות התנהגותו נופה מן הנבחרת. אביטן נודע בבעיטותיו החזקות ממרחק ונזקפים לזכותו מספר שערים מרהיבים. לאורך כל הקריירה שלו נודע אביטן בהתבטאויותיו הקיצוניות והשחצניות. הוא הסתכסך תכופות עם חבריו לקבוצה ועם מאמניו. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בסכסוכים עם מאיר ברד , רפי אליהו וג'קי דקל שהיו מנהיגי הקבוצה בשנות השבעים ולא הסכימו להשלים עם התנהגותו על המגרש ומחוצה לו. בשנת 1976 אביטן היה מעורב בפרשת ירי.
במסגרת מפעלי האינטרטוטו, צורף כוכבה של הפועל חיפה והנבחרת, יוחנן וולך, כשחקן חיזוק למפעלים האירופיים.
אחרי טבח הספורטים באולימפיאדת מינכן 72 , כבר לא לקחו סיכונים, וכל משלחת ישראלית לוותה בידי מאבטחי השב"כ.
השחקנים שחקו קלפים בחדר המלון בבלגיה ואביטן לקח את אקדחו של הקב"ט שהיה על השולחן בקופסה שחורה ושיחק איתו תוך שהוא מכוון את האקדח לכיוון רקתו של וולך ואמר: "אני אירה בך". וולך הזהיר את אביטן "כי לא משחקים באקדחים", ידו של אביטן הוזזה רגע לפני שכדור 0.22 אינץ' שנפלט מהאקדח ועבר סנטימטרים ספורים מראשו של וולך שניצל בנס. אביטן טוען עד היום שלא ידע כי האקדח היה טעון ונעשו מאמצים להשתיק את הפרשה.