אליהו (לילו) עופר

הוא שיחק בהפועל ב"ש בשנות ה-60 וה-70 וזכה עמה בשתי האליפויות היחידות שבהם זכתה הקבוצה ב-1975 ו-1976.
עופר לא עבר מסלול רגיל של כדורגלן המגיע מקבוצת הנוער של האגודה. הוא התגלה בגיל חמש עשרה בשכונה בה גדל וצורף לקבוצה הבוגרת. לאחר תקופה קצרה החל לשחק בהרכב הראשון.
עופר הפך לאחד משחקניה המובילים של הקבוצה ולמנהיג על המגרש במשך שנים רבות. שיחק לרוב ככקשר אחורי והכתיב את קצב המשחק של הקבוצה. היה הבועט הקבוע של בעיטות ה-11 מטר של הפועל ב"ש וניחן בזריקות חוץ ארוכות טווח.
פרש ממשחק פעיל בשנת 1978. השם עופר שבו הוא מוכר לאוהדי הספורט בארץ הוא שם ספורטיבי שהודבק לו בהיותו שחקן צעיר. הוא נולד כאליהו דבש, גדל בבית דתי והתחנך בבית-ספר דתי. כשחקן בגיל צעיר, שלבש את חולצת ההרכב הראשון של הפועל ב"ש, זכה לפרסום בעיתונות הספורט, דבר שהכעיס מאוד את מוריו בבית הספר הדתי.
מאחר שלא רצה להפסיק את לימודיו מצאו מנהלי הקבוצה פתרון יצירתי ושינו את שמו הספורטיבי מדבש לעופר, כך שמנהל בי"ס הדתי בו למד היה בטוח שהתלמיד אליהו דבש חזר למוטב. לאחר פרישתו עבר לאימון. תחילה שימש כמאמן הפועל ב"ש, בעונת 1980/1981 ואז עבר לאמן את בית"ר י"ם בעונת 1981/1982 ובתחילתה של העונה שלאחריה. בעונת83/84 שב לאמן בהפועל ב"ש במשך עונה אחת. בעונת 1985/86 אימן את מכבי שעריים בליגה הראשונה וחזר לאמן בבית"ר י"ם בחצי השני של עונת 1987/8. בעונות 1990/1991 ו-1991/1992 אימן במשך שנתיים רצופות את הפועל ב"ש.
במהלך העונה של 1992/1993 הוחלף על ידי ויקו חדד. פעם נוספת בה אימן את הפועל ב"ש הייתה בסיום עונת 1997/1998.
בנוסף, אימן גם את קבוצות הפועל ת"א והפועל י"ם. כמאמן, היה ידוע כמאמן המקפיד על משמעת, דבר אשר הביא לעתים למחלוקות עם שחקנים בולטים. בשנים האחרונות פרש מאימון קבוצות כדורגל מקצועיות ועבר לשמש כמאמן ילדים ומגלה כשרונות במגזר הבדואי בנגב . כמו כן מנהל כמה עסקים בעיר בעיקר בתחום המזון.